כיוון שניכרת עלייה בהיארעות של מחלות ממאירות עם הגיל, חלק מהקווים המנחים כוללים את משתנה הגיל בקריטריונים להחלטה האם להפנות מטופלים לבירור דחוף עבור חשד לממאירות (Urgent Suspected Cancer - USC). לא ברור כמה רופאי משפחה נצמדים לקריטריון גיל זה ומה הם המאפיינים המשפיעים על ההחלטות של רופאי המשפחה להפנות מטופלים צעירים יותר לבירור ממאירות.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה להבין את תהליך קבלת ההחלטות של רופאי המשפחה עבור מטופלים צעירים עם תסמינים מדאיגים אשר אינם עומדים בקריטריון הגיל עבור הפניה ל-USC.
במחקר איכותי זה השתתפו 23 רופאי משפחה העובדים במרפאות משותפות ברחבי אנגליה. במהלך ראיונות מעמיקים מובנים למחצה, הרופאים התבקשו להיזכר בייעוצים שנתנו לנבדקים צעירים עם תסמינים המחשידים בממאירות, לתאר מאפיינים המשפיעים על החלטותיהם הקליניות ולספר על הגישה שלהם לסף מבוסס גיל לצורך הפניה לבירור ממאירות. החוקרים השתמשו בניתוח תכני מלווה בגישת Framework על מנת לזהות מגמות חוזרות.
תוצאות המחקר הדגימו כי מאפיינים שונים השפיעו על תהליך קבלת ההחלטות של רופאי המשפחה, וביניהם: חוויות אישיות, השקפת המטופל והתנהגותו, רמת הדאגה הקלינית והיכולת לעקוף מגבלות מערכת.
הרופאים שקלו נזק מול תועלת של הפניה שלא לפי הקווים המנחים, עבור המטופל ועבור מערכת הבריאות. אם החשד הקליני היה משמעותי, הרופאים השתמשו במידע שיש להם על אודות תפקוד המערכת על מנת לוודא שהמטופלים יעברו בירור בהקדם, גם אם הם לא עמדו בקריטריון הגיל.
מסקנת החוקרים היתה כי רוב רופאי המשפחה מתייחסים לקריטריון הגיל כקריטריון גמיש ונסמכים בעיקר על שיקול דעתם ונסיונם האישי לצורך הפניה של המטופל לבירור סימנים מחשידים לממאירות. זאת בעיקר כיוון שמגבלות המערכת יכולות להוות מכשול לבירור עתי.
מקור: