באנשים עם סוכרת מסוג 1 (type 1 diabetes - T1D), דלקת יכולה להוות טריגר להיפרגליקמיה. חיסונים גורמים באופן מכוון לתגובה אימונוגנית חריפה, וחיסוני בוסטר יכולים לגרום לתגובות אימונולוגיות חזקות עוד יותר. עם זאת, ההשפעות של חיסונים על בקרה גליקמית ודרישות לאינסולין, בימים מיד לאחר החיסון, עדיין לא ברורות.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes research and clinical practice, ביקשו החוקרים לבחון את השינויים בבקרה הגליקמית והשימוש באינסולין בתקופה שסביב (לפני ואחרי) קבלת חיסון בוסטר כנגד COVID-19 בקרב מבוגרים עם T1D.
מחקר זה בוצע במתכונת פרוספקטיבית וכלל 21 מבוגרים עם T1D אשר חוברו למוניטור גלוקוז Dexcom G6 Pro למשך עשרה ימים. לאחר תקופת בסיס, קיבלו הנבדקים חיסון בוסטר לקורונה והשינויים הגליקמיים הוערכו לאחר החיסון. 38% מהנבדקים חוסנו עם חיסון של חברת Moderna ו-62% עם חיסון של חברת פייזר (Pfizer-BioNTech booster).
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה למצב הבסיס (162.9 ± 44.1 מ"ג\ד"ל), רמת הגלוקוז הממוצעת עלתה באופן משמעותי ביום 2 מקבלת החיסון (172.8 ± 47.0 מ"ג\ד"ל, P=0.04) וביום 3 (173.1 ± 45.0 מ"ג\ד"ל, P=0.02). התנגודת לאינסולין עלתה אף היא ביום 2 לאחר החיסון (P=0.03). לא נמצא הבדל מובהק בין חיסוני הבוסטר של החברות השונות.
מתוצאות מחקר זה עולה כי מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 עלולים לחוות עלייה זמנית וקלה בערכים הגליקמיים לאחר קבלת חיסון בוסטר לקורונה. נדרשים מחקרים נוספים לבחינת ההשפעה של חיסונים נוספים.
מקור: