אסתמה בילדות היא מצב שכיח שיכולות להיות לו השפעות מתמשכות גם בבגרות. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת CHEST, ביקשו חוקרים להעריך את ההבדלים במאפיינים בין אנשים עם אסתמה מתמשכת לבין אלה שנמצאים בהפוגה של המחלה בבגרות, בהתבסס על מחקר מעקב של 60 שנה על אנשים עם היסטוריה של אסתמה חמורה בילדות.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל מבוגרים דנים עם היסטוריה של אסתמה בילדות ושהייה של ארבעה חודשים במתקן לטיפול באסתמה בקונגסברג, נורבגיה (1950-1979). המשתתפים גויסו באמצעות מדיה חברתית ומכתבי הזמנה אישיים. הם מילאו שאלונים ועברו ספירומטריה, מבחן תגר של הסמפונות, בדיקות הפיכות עם מרחיבי סמפונות ובדיקות דם.
הפוגה באסתמה הוגדרה כחוסר שימוש בתרופות לאסתמה וללא תסמינים ב-12 החודשים האחרונים, כאשר יתר המשתתפים סווגו כסובלים מאסתמה פעילה. מבין 1,394 משתתפים מתאימים, 232 השלימו את המעקב.
לפי תוצאות המחקר, 90% סבלו מאסתמה פעילה, כאשר 26% דיווחו על התלקחויות בשנה האחרונה ו-16% בלבד קיבלו טיפול מיוחד. מחלות נלוות נפוצות כללו נזלת אלרגית (60%), יתר לחץ דם (21%), אקזמה (16%) וקטרקט (8%).
בהשוואה למשתתפים בהפוגה, לאלה עם אסתמה מתמשכת היו רמות IgE (Immunoglobulin E) גבוהות יותר (P = 0.03), אחוז FEV1י(Forced expiratory volume in the first second) מהערך הצפוי נמוך יותר (P = 0.03) ויחס FEV1/FVCי(FVC, Forced vital capacity) נמוך יותר (P < 0.001). חולים אלו גם הראו רמות גבוהות יותר של חנקן חמצני (NO, nitric oxide) בנשיפה וספירת אאוזינופילים בדם.
החוקרים מסכמים כי במחקר מעקב זה שנמשך 60 שנה על מבוגרים עם היסטוריה של אסתמה חמורה בילדות, נמצא כי 90% מהמשתתפים עדיין סבלו מאסתמה פעילה. אסתמה מתמשכת היתה קשורה להפחתת תפקודי ריאות ולרמות מוגברות של סמנים ביולוגיים דלקתיים מסוג 2 בהשוואה לאלו שנמצאים בהפוגה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה