במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Pain, ביקשו חוקרים לבחון קשרים גנטיים של כאב נוירופתי, תוך שימוש בקבוצה בעלת אפיון פנוטיפי מעמיק.
עוד בעניין דומה
משתתפים עם כאב נוירופתי שימשו כקבוצת מקרים והושוו לנבדקים שנחשפו לפציעה או למחלה אך לא פיתחו כאב נוירופתי (קבוצת ביקורת). פולי-נוירופתיה סוכרתית היתה האטיולוגיה השכיחה ביותר.
כדי לסווג את המשתתפים לפי פרופיל תחושתי, נעשה שימוש בפרוטוקול סטנדרטי של בדיקה חושית כמותית. בהמשך, ביצעו החוקרים מבחני GWAS (genome-wide association study), ובתת קבוצה של משתתפים בוצע גם ריצוף אקסום שלם של 45 גנים הקשורים לכאב.
לפי תוצאות המחקר, במבחן ה-GWAS של נוירופתיה סוכרתית (N = 1541), זוהה קשר מובהק ביותר בלוקוס KCNT2, שהיה קשור לעוצמת כאב (rs114159097, P = 3.55 × 10⁻⁸). באנליזה מבוססת-גנים נמצאו אסוציאציות מובהקות בין LHX8 ו-TCF7L2 לבין כאב נוירופתי. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין ציון סיכון פוליגני לדיכאון לבין כאב נוירופתי בכלל המשתתפים.
בקרב משתתפים עם נוירופתיה סוכרתית, נמצא קשר חיובי בין ציון סיכון פוליגני ל-CRPי(C-reactive protein) לבין כאב נוירופתי, אך גם קשר שלילי בין ציון סיכון פוליגני לאינסולין בצום לבין כאב נוירופתי.
בנוסף, אנליזת עומס גנטי של גנים מועמדים לכאב תמכה בקשרים מובהקים בין וריאנטים נדירים ב-SCN9A וב-OPRM1 לבין כאב נוירופתי. השוואה בין משתתפים עם פרופיל נוסיספטורי "רגיז" לבין אלו עם פרופיל "לא רגיז" זיהתה וריאנט מובהק בגן ANK2י(rs72669682, P = 4.39 × 10⁻⁸).
החוקרים מסכמים כי המחקר, שהתבסס על קבוצה בעלת אפיון מעמיק של כאב נוירופתי, אישר קשרים גנטיים עם הגנים הידועים KCNT2,יOPRM1 ו- SCN9A, וזיהה קשרים חדשים עם הגנים LHX8 ו-ANK2, שלא נקשרו בעבר לכאב או לפרופילים תחושתיים, בהתאמה.
מקור: